בונוסים באפריקה

 אפריקה, לא היבשת השחורה, אפריקה ישראל, תחלק בונוסים למנהלים. הייתי מצפה שחלוקת בונוסים תאפיין חברה מצליחה, שהקופה שלה מתפקעת ממזומנים, ואחרי השקעות מרשימות בעתידה של החברה, ואחרי חלוקת דיבידנדים ראויה, החליטה לתגמל גם את העובדים שהיו מהגורמים להצלחותיה. אבל אפריקה הזו, היא חברה שרק לא מזמן עמדה על פי תהום, שביקשה מאנשים שהילוו לה כסף לוותר על חלק מהמגיע להם, כדי למנוע את הגעתה לחדלות-פרעון, ואשר עדיין נושאת על גבה חוב לא פשוט. אם אני בעל אגרות חוב או בעל מניות באפריקה (ואינני. לכל אדם צריכים להיות קווים אדומים), אני פונה לביהמ"ש. תרבות-של-עושק. אין מילה אחרת לתאר את התרבות הארגונית שסבורה שלנושא תפקיד בחברה מגיע בונוס על עצם תפקודו הרגיל בחברה, כשמדובר בחברה שאיננה משגשגת בצורה יוצאת דופן.
ולמקרה שדעתי לא ברורה מספיק: לא מגיעים פרסים על עצם הצלתה של חברה מהתפרקות. הפרסים יגיעו בסיבובים הבאים, כשהחברה תתאושש ותחזור לרווחיות גבוהה. אבל בשביל זה נדרשים סבלנות, אורך-רוח, התמדה, מסירות, נחישות, ותום-לב. תכונות שלצערי כנראה אינן נפוצות במיוחד בהנהלה הבכירה של אפריקה ישראל. וכל מי שחושב שמה שנכתב בפוסט הזה לא הוגן כלפיו - מוזמן להוכיח את צדקתו: התנגד להצעה לחלוקת הבונוסים, ואם היא בכל זאת תתקבל - ותר על הבונוסים.
הסתפק בשכר היסוד שלך.
תן דוגמא לעובדים שלך.
תן דוגמא לעסקים שעובדים עם החברה שלך.
העבר את המסר הנכון לנושים שלך.
תן דוגמא אישית: בזמנים הקשים מרסנים את תאוות-הבצע.
בזמנים הקשים, עובדים קשה, מסתפקים במועט, מתוך אמונה שעוד יבואו זמנים טובים, הודות לעבודה הקשה.
אבל כנראה שיש אנשים שסבורים שהזמנים הטובים הם משהו שצריך להתקיים כל יום, כל השנה, ושתמיד יש סיבה לכך שעוד בונוס מגיע להם.
בעצם, תשכחו את כל התכונות שהזכרתי קודם. יש תכונה בסיסית הרבה יותר שחסרה למי שמחלק או שמקבל בונוסים באפריקה ישראל.
יש ימים שאני מתבייש בהם בשביל אנשים אחרים, שכבר איבדו את הבושה. 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

yet another BP related post

You might have noticed I've been posting a post a week recently, in relation to the spill in the gulf of Mexico, and news items discussing British Petrolium. It isn't that I've been hired by BP to do media work for them. This is, after all, a nice little blog with a select few readers (an elite, naturally, but as elites go, not a numerous crowd), and no person in his sane mind, regardless of the amount of U.S Dollars he spends on compensations and oil-contamination cleaning efforts, would start giving away money to anonymous blogs. The explanation is much simpler. As an investor, I've been interested in BP's stock for several months before the April spill. The decline of the stock presented, in my mind, a unique opportunity to buy an undervalued company (and i'm far from being a minority here), and as troubled companies shares tend to be volatile, the fact that I bought what in my mind is an amazingly cheap stock, with impressive profits in a not too distant fut
המשך לקרוא

שובו של גדול-מכדי-ליפול ?

דויטשה בנק עושה קולות בעייתיים, ו העולם הפיננסי כמרקחה . כתבתי את זה לפני כמעט 6 שנים ודעתי לא השתנתה מאז: יש לאסור בחקיקה את גדילתם של מוסדות פיננסים מעבר לגודל מסויים . בדיוק כמו החקיקה העוסקת במונופולים. בדיוק כמו כל חקיקה אחרת. בלעדי חקיקה כזו, במוקדם או במאוחר, התאגידים הפיננסיים יהיו כל-כך חזקים עד כי המדינות כבר לא יוכלו להציל אותם כשהם ייפלו. ואז, עם מערכת כלכלית שלמה בקריסה, נמצא עצמנו בונים כלכלה אחרת מהחורבות. זו כמובן אפשרות לגיטימית, אבל בדרך כלל, כאשר מערכת כלכלית שלמה קורסת, רווחתם של רבים מדי נפגעת, ולא אחת המשבר הכלכלי הופך למשבר מדיני ואף למלחמה. האומנם רווחתם של הבנקים עדיפה על רווחתם של בני-האדם ? האם כבר הגענו למצב שבו הבנקים הם לא רק גדולים-מכדי-ליפול אלא גם חזקים יותר ממדינות הלאום, והמצב איננו בר-תיקון ?
המשך לקרוא