מודי'ס חותכת את דירוג האשראי של אירלנד. אז מה ?

סוכנות הדירוג מודי'ס הודיעה שהיא חותכת את דירוג האשראי של אירלנד, בגלל יחס החוב-תוצר.
יש לי סוד בשבילכם.

חלק מהתאגידים  הגדולים בעולם מתנהלות עם יחס מקביל של חוב ל- EBITDA העומד על  200%, 300% ויותר.  ואף אחד לא חושב שזה לא בסדר. 

לא זאת בלבד, אלא שיש ענפים כלכליים שלמים, בהם זה נחשב הכרחי, בגלל סוגי ההשקעות הנדרשים.
היו תקופות שהיה מקובל לגמרי שמדינה מתנהלת עם יחס חוב-תוצר של 130%, 250%, 200% ויותר.
כך למשל, בתקופות של משברים ומלחמות זה סביר לחלוטין שמדינה תיכנס לחוב שייקח לה כמה שנים לכסות.
אין בזה שום דבר רע.
זה הגיוני לגמרי שכדי למנוע אסון, מתחייבים לסכומי כסף שישולמו בעזרת השגשוג של השנים הבאות, שהושג על ידי מניעת אותו אסון.
הקביעות של מאסטריכט וכולי, הן הנחות שרירותיות, שלא ערוכות היטב להתמודדות עם זמנים של משבר, ואפשר להסתדר בהחלט טוב גם בלי להיות צמודים אליהן, כל זמן שמודעים למשמעויות ההכרעות שמקבלים.
כי כמובן שאינני אומר שחוב זה תמיד טוב - יש חוב טוב, שמונע משבר או מהווה השקעה לעתיד, ויש חוב רע - שהוא בזבוז כספים ללא תועלת עתידית.
אבל מכאן ועד סימון כל מצב של כניסה לחוב גבוה כשלילית, ובמיוחד כשידוע שהממשל האירי משקיע השקעות נבונות טובות מאוד בעתידו, ויודע לממש נכסים כשצריך, זה סתם פופוליזם כלכלי.
וכשמודי'ס, אותו גוף שכשל כשלון נחרץ בימים שקדמו למשבר הכלכלי הגדול של המאה האחרונה, מוציא דירוגים והעיתונות ממשיכה בכשל התפקודי שלה ולא שואלת את השאלה החשובה באמת: מה ערכם של הדירוגים האלה ?
מישהו אחר צריך להרים את הגבה, ולשאת את דגל הספק.