יכול להיות שאנחנו כבר ב-1984...

"הזמנים משתנים, המטוטלת שוב נעה. המערב מתעורר להבין את סכנת ריכוז הכוח בידי הברונים השודדים של המאה ה-21. ...
כתבה בדה-מארקר עוסקת בחשש מהכוח ומהגודל של חברות האינטרנט הענקיות, עם דגש על השילוש הקדוש: גוגל, פייסבוק, אמאזון. מה בעצם הן עשו רע? 
"גוגל ופייסבוק זרעו הרס חסר תקדים בעולם העיתונות. בעשור הראשון של פעילותן הן נראו כמי שיכולות להגדיל את התחרות וההיצע בשוק הרעיונות והחדשות. אבל אפקט הרשת שממנו נהנות שתיהן הפך אותן בחמש השנים האחרונות לדואופול בשוק הפרסום ולצינור השיווק העיקרי של רוב ארגוני החדשות בעולם.התוצאה הראשונה היתה חיסול המודל העסקי של ארגוני חדשות רבים. אבל התוצאה השנייה מטרידה עוד יותר: הקו המערכתי של חלק מכלי התקשורת התחיל להתאים עצמו לשיטות של גוגל ופייסבוק למקסם את תשומת הלב של הקוראים — טקסטים, כותרות ופורמטים קצרים שממקסמים קליקים ונוטשים בהדרגה את סיבת הקיום המקורית של העיתונות — לייצר במות שיח וניתוח מבוסס עובדות ולבקר את עמדות הכוח בממשלה והמגזר העסקי."
ומה לגבי אמאזון ? שם דה מארקר פחות החלטי:
"אמזון היא סימן השאלה המרתק ביותר בחבורה ששולטת בעולם הדיגיטלי. היא צוברת כוח וגודל חסרי תקדים בעולם המסחר בארה"ב, אך דומה שאת כל התועלות מהמידע והגודל שלה היא מעבירה לצרכנים במחירים נמוכים ובשירות יעיל, מדהים ונוח. ...אבל מי שמרחיק מבט מבין שאמזון יכולה גם להשתמש בכוח ובמידע שיש לה כדי להשמיד ענפים רבים שבהם היצרנים והמשווקים הנוכחיים לא יוכלו להתחרות בה. "

עיקר הבעיה של דה-מארקר עם שלוש החברות הוא בעצם אותה בעיה שיש לרובנו עם חלק גדול מההתנהלות התאגידית: 
"המומחיות שלהן היא לגרום לציבור להתמכר לשירותים שלהן, בדיוק כמו חברות הסיגריות עם הניקוטין וחברות המזון והמשקאות עם הסוכר והמלח. אלא שבמקרה הזה ההתמכרות קשה ומסוכנת הרבה יותר: הן נכנסות לנו לתוך הראש, יוצרות הרגלים חדשים, משפיעות על המידע שאנחנו מקבלים ועל תמונת המציאות שאנחנו רואים."
רק שבמקרה של ענקיות האינטרנט, התחושה היא שהן הצליחו כל-כך, שהציבור כולו הוא כבר לא סתם צרכן שממכרים אותו, אלא ממש מדובר בהפיכת הציבור לעכברי מעבדה. ופייסבוק היא הדוגמא הבולטת המובאת במאמר: 
"מיליארד המשתמשים בפייסבוק הם עכברים במעבדה ענקית, שמנהל מארק צוקרברג. רק לצוקרברג ולאנשיו יש תמונה מלאה על ההתנהגות של העכברים והידע כיצד אפשר לשנות את התנהגותם. ההשלכות של הכוח הזה בזירה הפוליטית מטרידות במיוחד, אבל הן יכולות לגעת בכל זירה בחיים הציבוריים.
מחקרים פסיכולוגיים כבר הוכיחו שלשימוש המוגבר ברשתות חברתיות יש תופעות לוואי קשות: התמכרות, חרדת החמצה, חרדת סטטוס ועוד חרדות שנגרמות לאנשים שנחשפים לתוכנית ריאליטי בלתי נגמרת, מסביב לשעון, שהיא למעשה מציאות מדומה שמופקת על ידי חברה שהמודל העסקי שלה הוא למקסם את הזמן שהפרצוף של האנשים תחוב בתוך הסמארטפון כדי למכור את תשומת הלב והמידע על האנשים למפרסמים."
המאמר אומנם מתמקד בענקיות האינטרנט, אבל בסופו של דבר זו חזרה על אותה דילמה ישנה, החל מאמצע המאה ה-20 הכוח והעוצמה של תאגידים בינלאומיים 
"מציבים אתגרים חדשים בפני המשטרים הקפיטליסטיים על כל סוגיהם וגווניהם: מהסוציאל־דמוקרטיות ועד האוליגרכיות ומדינות העולם השלישי. שאלת הריבונות של השלטון מול גורמים פרטיים והיחסים בין ממשלות לבין חברות ענק, שעומדת מולנו בכל תקופה, נהפכת לקריטית מאי־פעם.עד עלייתן של חברות הענק הדיגיטליות עסקנו בשאלה אם הרגולציה והפוליטיקה משרתות את האזרחים, את הפוליטיקאים והביורוקרטים, או את קבוצות האינטרס וחברות הענק. עכשיו אנחנו ניצבים בפני שאלה מטרידה הרבה יותר: האם החברות האלה הן באמת ״פלטפורמות״ נייטרליות כפי שמקובל לכנות אותן, או שהן ייהפכו בהדרגה לאח הגדול המנהל את השווקים?"
דה מארקר מציע שאולי הגיע הרגע "לתהות אם אנחנו רוצים להפקיד כל כך הרבה כוח ומידע בידיהן." 

אבל הוא מפקשש את השאלה הקשה יותר: ייתכן שכבר היום החברות האלה הן האח-הגדול. תחשבו הבחירות בארה"ב, למשל. 

יכול להיות שכבר איחרנו את המועד.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מה הופך צוותים לטובים?

כשקוראים למשהו גידור לפעמים הוא מתברר כספקולציה

לקצץ את תקציב הסלולר של הח"כים?