שינויים לטובה בתנאי-העובדים ?
- שכר המינימום עולה לכלל העובדים במשק. החודש יעלה שכר המינימום במשק ל-5,000 שקלים למשרה מלאה (26.88 שקלים לשעה).
- העלאת פנסיה חובה: החודש תושלם ההעלאה החוקית של שיעורי ההפקדה לפנסיית חובה ב1%, כך שתעמוד על 18.5%.
- מכסת ימי החופשה השנתית גדלה: הוספת 2 ימי חופשה למכסת ימי החופשה של עובדים ברמות ותק של 1-4 שנים.
כל השינויים האלה הם פרי החוק הישראלי וייכנסו לתוקף באופן אוטומטי. העובדים לא צריכים להתעקש עליהם (אלא במקרה של מעביד מפר חוק).
גן עדן, לא ? הכלכלה הישראלית במיטבה, לא ? אי-אפשר לצפות ליותר, לא ?
אז זהו.... שלא כל-כך. אם לצטט את גלובס בנוגע ליציבות השכר במשק:
"השכר הממוצע במשק פשוט תקוע. לא רק השנה, אלא זה עשור. נומינלית, ישנה מגמה איטית ומינורית מאוד של עלייה בשכר, שמסתכמת ב-2%-4%, תלוי בשנה. ריאלית, כלומר בניכוי האינפלציה (עליית המחירים), מדובר בקיפאון כמעט מוחלט."
זה היה נכון בתקופות של הורדות מיסים. זה בוודאי נכון בתקופות של העלאות מיסים.
בואו נבהיר - מבחינת המשק, התקופה שבה שכר העובדים היה עולה אוטומטית בשלל מנגנונים היתה רעה לפריון ולצמיחה. בהשוואה, נראה שאין ספק שהמצב הנוכחי עדיף לכלכלה הישראלית. אבל האם המצב הנוכחי טוב לכלכלה הישראלית?
במבט ארוך-טווח, כלכלה מודרנית מושתתת על מעמד-ביניים חזק. כאשר שכר העובדים תקוע לאורך זמן, הולך ונפתח פער בין העשירונים הגבוהים למעמד הביניים. או במילים אחרות - נוצר אי-שוויון. אי-שוויון, כידוע, מוביל להקצאה תת-מיטבית של משאבים.
חלוקת הסוכריות הזו לעובדים, ההתמדה הממשלתית הזו עם trickle-down economy למרות כל ההוכחות לגבי כשלונה המתמשך במדדים של צמיחת-המשק כולו, היא בעצם מסך עשן המסתיר את אוזלת ידו של הנאו-ליברליזם. כל מי שקורא בבלוג הזה, יודע שכותב הדברים הללו סבור כי נאו-ליברליזם הוא זרם כלכלי מסוכן החותר תחת יציבותן הכלכלית העתידית של כל המדינות המאמצות אותו.
הסוכריות האלה, לכאורה חלק מתהליך שיפור מצבם של העובדים, הן בעצם המשך החלשת חוט השדרה של הגוף היצרני העיקרי של המשק הישראלי: מעמד הביניים. במקום לשמוח על הסוכריות שמקבלים העובדים, אנחנו צריכים להתבונן בחשש בדרך בה המדינה שלנו ממשיכה לפנק את הסופר-עשירים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה