כשקוראים למשהו גידור לפעמים הוא מתברר כספקולציה

דה-מארקר מדווח על מפעל ישראלי שהפסיד 150 מיליון ש"ח בעסקת גידור שנועדה להגן עליו מהפסקים של 7 מיליון ש"ח. מדובר בפרקטיקה המבוססת על שיטת הגידור "בונוס, פורוורד ממונף ונמוג" (בפמן) שבשנים הקודמות פעלה היטב מבחינת המפעל והניבה לו רווחים במצטבר של עשרות מיליוני שקלים.

כמו שאומרת האימרה הצהל"ית הידועה, לכל שבת יש מוצאי-שבת, ולכל ספקולציה מגיע הזמן שבו היא מתרסקת אל סלעי-המציאות.

כמה מההתייחסויות בכתבה אל השיטה שנבחרה:

  • "מוצר רווי סיכונים, שלרוב מוערכים בחסר."
  • " המוצרים הפיננסיים האלה הם  סוג של 'הנדסת טילים', ומי שאמור להבין בהם הוא הבנקאי שתופר את המוצר ללקוח"
  • "כללי החשבונאות קבעו כי בפמן אינו הגנה מסוג גידור, אלא ספקולציה" 
  • "כשאומרים ליו"ר או לוועדה לניהול סיכונים של חברה שזהו מכשיר גידור, הם צריכים לשאול אם המכשיר מוכר כגידור מבחינה חשבונאית ואם לא — מה הסיבה לכך" 
  • "בכל מקום שבו פנו אלינו לקוחות ושאלו על המוצר, המלצנו שלא להשתמש בו".
  • "זו חגיגת 2007 עם מבנים פיננסיים של השמדה המונית, כפי שוורן באפט קרא להם" 

קל לדמיין את מי שאישר את השימוש במכשיר הזה בעבר בהנהלת המפעל, יושב ומגרד בראשו ושואל את עצמו מדוע אף אחד לא אמר לו את זה בעבר.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מה הופך צוותים לטובים?

Seems like Obama's administration didn't get the 20 billion fund after all