הערה בשוליה של בטר פלייס
הידיעות על פשיטת-הרגל הממשמשת ובאה של בטר פלייס (לכאורה, ככל הנראה, על פי פרסומים בתקשורת) לא צריכות להפתיע אף אחד. יהיו שיגידו שהכתובת נרשמה על הקיר כבר עם הדחתו של שי אגסי מתפקיד המנכ"ל . אני לא מסכים איתם, וסבור שכל אלה המטילים את האחריות לכשלון המודל העסקי של החברה במודל הסוללה (המוחלפת ולא הקבועה), בדינמיקות המואצות בשוק הרכב (עלית מחיר הנפט במהירות רבה בהרבה מזו שנחזתה; קריסת חברות הרכב האמריקאיות במשבר הכלכלי הגדול האחרון), או בחוסר נכונות של השוק לאמץ טכנולוגיות חדשות מחמיצים נקודה אחת פשוטה: המודל של בטר פלייס היה אליטיסטי. במקום ללמוד מ הנרי פורד ו המודל T , היתה כאן היגררות אחרי רעיון שגוי שמאפיין את כל המחשבה הנאו-ליברלית/מנג'ריאלית. אבל לא, מנהלים ועשירים הם לא אלה שמניעים את הכלכלה, למרות הבולטות שלהם בה. ומי שרוצה לבנות מודל עסקי-כלכלי יציב ומשגשג חייב להפנים איפה הכסף. מודל עסקי שלא מתמקד במעמדות הבינוניים והנמוכים, הוא מודל עסקי של מעט מכירות. ובתחום הרכב, השחקנים ששורדים עם מעט מכירות עושים זאת על ידי תמחור-על של רכבי-על. בטר פלייס לא עשתה גם את זה, ולכן ימ