שביתה שהצליחה ושאלות שנותרו

החדשות על סיום שביתת עובדי-הקבלן, משמחות כשלעצמן, מביאות עמן כמה וכמה סימני שאלה:
  1. בעוד שהמדינה כבר מוכנה להחיל את ההסכם בין המעסיקים להסתדרות, המעסיקים עצמם עדיין לא אישרו אותו.
  2. שר האוצר והממונה על התקציבים כל-כך מאושרים על שהוסכם, עד כי קשה להבין מדוע הם לא קידמו את תוכן ההסכם בעצמם, אלא חיכו שעופר עיני וההסתדרות יכריחו אותם לעשות את הדבר הנכון.
  3. בנק ישראל ממשיך לטעון שעובדי-קבלן הכרחיים עבור הגמישות הניהולית. מילא, נגיד שזה נכון במיגזר הציבורי, ונתעלם מכך שהמיגזר הציבורי יכול לשנות דרכי ניהולו בדיוק כפי שהוא משנה את תקציביו (ושינוי דרכי ניהול משמעותי לעתים הרבה יותר משינוי תקציבי בהיקף מקביל), אבל למה עובדי-קבלן הכרחיים עבור המיגזר הפרטי ? הרי המיגזר הזה לא מחוייב לקביעות; אמור לדעת להתנהל ביעילות כלכלית מיטבית; ובכל פעם שיש משבר כלכלי, הראשונים מהם נפרדים הם עובדי-הקבלן וה-outsourcing. תחשבו על זה - בזמני קושי, נפטרים קודם כל מהשומן, מהמיותר, מהלא-יעיל. אז אם אלה העובדים הראשונים ללכת - לא עדיף מלכתחילה להתנהל בלעדיהם ?

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מה הופך צוותים לטובים?

כשקוראים למשהו גידור לפעמים הוא מתברר כספקולציה

לקצץ את תקציב הסלולר של הח"כים?