בועה או לא בועה ? מה זה משנה למנהלי הבנקים ? כסף שלהם ?
הידיעות בתקשורת על פגישתו האחרונה של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, עם ראשי הבנקאות בישראל, מבהירות היטב: פישר חושב שהבנקים אינם נוהגים באחריות.
העקביות שבה פישר פועל מעידה שגם אם הוא לא משוכנע שיש בועת-נדל"ן בישראל, הוא משוכנע שקרב ובא היום שבו דינמיקות הביקוש וההיצע בשוק הזה עתידות לעבור שינוי, ושבעקבות השינוי הזה לווים רבים מדי עתידים לגלות שהם לא מסוגלים לעמוד בתנאי המשכנתאות שלקחו על עצמם.
בעולם כלכלי של ריביות נמוכות, מי שייפגע מהיום-שאחרי (כלומר, ביום שהריביות יחזרו לרמה סבירה, או שניכנס למשבר כלכלי נוסף במחזור) הוא מי שאין לו יכולת ספיגה. כלומר, בראש ובראשונה - מי שאינו עשיר, מי שאינו בנק ומי שאינו מנהל בנק.
זו המציאות שלאורה מוצא עצמו נאלץ נגיד בנק ישראל להסביר למנהלי הבנקים שעם כל הכבוד לתפישתם את המשכנתאות כמוצר-מדף, הם צריכים לדאוג שלקוחותיהם לא ייכנסו למחוייבויות שלא יוכלו לעמוד בהם, בתנאים כלכליים אחרים שעתידים לבוא ביום מן הימים.
מבחינות רבות, פישר משלם את הסלחנות שהוא, המפקח על הבנקים, ורשויות הרגולציה מפגינות כלפי הבנקים בהקשרים אחרים, והדוגמא הבולטת היא מחיקת החובות של מעריב, מין אקט מפתיע בנדיבותו של בנק הפועלים לעיתון, מרגע שזה נרכש על ידי נוחי דנקנר. אם היו לי מניות בבנק הפועלים, הייתי פונה לבית המשפט ומבקש להבין למה הבנק מוותר על יותר מחצי מחוב שהעיתון חייב לו. מה, אי אפשר לפרוס את החוב ? מעריב הוא חדל-פרעון ? הרי כולנו יודעים שבעלי המשכנתאות שייכנסו לקשיים כאשר הריבית תעלה (שימו לב: "כאשר". לא "אם") לא יקבלו יחס כזה. הם יידרשו לשלם עד הגרוש האחרון. גם הרבה אחרי שהבית שהיה בהחזקתם זמן-מה יימכר אבל ערכו לא יכסה את המשכנתא, עקב הירידה הצפויה במחירי הנדל"ן (וגם היא, אף אם תתמהמה, בוא תבוא).
בנק ישראל צריך לאכוף את אותה מדיניות על לקוחות גדולים ולקוחות קטנים. אבל כשהוא מאפשר לבנקים לממן את הטייקונים על חשבון הלקוחות הקטנים, הוא מאפשר להם לעלות על המדרון החלקלק, שבסופו מנכ"לים מתממים ולא מבינים מה כל-כך נורא בסיבוכם של הלקוחות הקטנים בהלוואות שיש סיכוי סביר להחריד שהם יתקשו מאוד להחזיר.
אותה הרגולציה שאפשרה לחברה שרגע אחד עמדה על סף פירוק על רקע חדלות-פרעון להעניק זמן-מה אחר-כך בונוסים גדולים למנהליה (לזה כן היה כסף, מבינים ? ) , היא המייצרת את הדינמיקה בה מנהלי הבנקים יודעים שיהיה מה שיהיה - הם לא ייפגעו מזה. בשביל זה הרי יש את הציבור הרחב.
העקביות שבה פישר פועל מעידה שגם אם הוא לא משוכנע שיש בועת-נדל"ן בישראל, הוא משוכנע שקרב ובא היום שבו דינמיקות הביקוש וההיצע בשוק הזה עתידות לעבור שינוי, ושבעקבות השינוי הזה לווים רבים מדי עתידים לגלות שהם לא מסוגלים לעמוד בתנאי המשכנתאות שלקחו על עצמם.
בעולם כלכלי של ריביות נמוכות, מי שייפגע מהיום-שאחרי (כלומר, ביום שהריביות יחזרו לרמה סבירה, או שניכנס למשבר כלכלי נוסף במחזור) הוא מי שאין לו יכולת ספיגה. כלומר, בראש ובראשונה - מי שאינו עשיר, מי שאינו בנק ומי שאינו מנהל בנק.
זו המציאות שלאורה מוצא עצמו נאלץ נגיד בנק ישראל להסביר למנהלי הבנקים שעם כל הכבוד לתפישתם את המשכנתאות כמוצר-מדף, הם צריכים לדאוג שלקוחותיהם לא ייכנסו למחוייבויות שלא יוכלו לעמוד בהם, בתנאים כלכליים אחרים שעתידים לבוא ביום מן הימים.
מבחינות רבות, פישר משלם את הסלחנות שהוא, המפקח על הבנקים, ורשויות הרגולציה מפגינות כלפי הבנקים בהקשרים אחרים, והדוגמא הבולטת היא מחיקת החובות של מעריב, מין אקט מפתיע בנדיבותו של בנק הפועלים לעיתון, מרגע שזה נרכש על ידי נוחי דנקנר. אם היו לי מניות בבנק הפועלים, הייתי פונה לבית המשפט ומבקש להבין למה הבנק מוותר על יותר מחצי מחוב שהעיתון חייב לו. מה, אי אפשר לפרוס את החוב ? מעריב הוא חדל-פרעון ? הרי כולנו יודעים שבעלי המשכנתאות שייכנסו לקשיים כאשר הריבית תעלה (שימו לב: "כאשר". לא "אם") לא יקבלו יחס כזה. הם יידרשו לשלם עד הגרוש האחרון. גם הרבה אחרי שהבית שהיה בהחזקתם זמן-מה יימכר אבל ערכו לא יכסה את המשכנתא, עקב הירידה הצפויה במחירי הנדל"ן (וגם היא, אף אם תתמהמה, בוא תבוא).
בנק ישראל צריך לאכוף את אותה מדיניות על לקוחות גדולים ולקוחות קטנים. אבל כשהוא מאפשר לבנקים לממן את הטייקונים על חשבון הלקוחות הקטנים, הוא מאפשר להם לעלות על המדרון החלקלק, שבסופו מנכ"לים מתממים ולא מבינים מה כל-כך נורא בסיבוכם של הלקוחות הקטנים בהלוואות שיש סיכוי סביר להחריד שהם יתקשו מאוד להחזיר.
אותה הרגולציה שאפשרה לחברה שרגע אחד עמדה על סף פירוק על רקע חדלות-פרעון להעניק זמן-מה אחר-כך בונוסים גדולים למנהליה (לזה כן היה כסף, מבינים ? ) , היא המייצרת את הדינמיקה בה מנהלי הבנקים יודעים שיהיה מה שיהיה - הם לא ייפגעו מזה. בשביל זה הרי יש את הציבור הרחב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה